בתור רצה ומאמנת ירושלמית, גם השנה פנו אלי רצים ורצות שונים בבקשה לדגשים למסלול חצי מרתון ירושלים. בעבר כתבתי תיאור מסלול כולל דגשים לחצי המרתון כדי לסייע לרצים בתכנון הריצה בהתאם אבל אפילו אני לא יודעת איפה למצוא את זה אז השנה אני מעלה את הדברים על הכתב שוב.

מי שלא מכיר את המסלול יכול, כמובן, להיוועץ במפת המסלול שבאתר המרתון

ראשית דגשים כלליים:

  • אני ממליצה לא להיצמד לשעון באופן מדוקדק או תכוף. בגלל שינויים גדולים בתוואי ולכן גם ברמת הקושי (בוא נקרא לילד בשמו: עליות…), קצבי הריצה ישתנו לעיתים קרובות ולא ניתן לשמור על קצב קבוע, לפחות לא מבלי לאבד כוחות. מי שלא ערוך מנטאלית להתנתק לגמרי מהשעון (האמת, זה רובנו) אז עדיף לבדוק את השעון רק כל כמה קילומטרים, נניח כל 5 ק"מ.
  • למי שרגיל לכך ועושה את זה גם באימונים הרגילים, ניתן להיצמד לדופק ולוודא שהדופק לא עולה יותר מידי בעליות. זה סוג של ערובה לכך שאנחנו לא לוחצים יותר מידי בעליה. מי שלא רגיל לדופק רצוי שיישאר מחובר להרגשת מאמץ.
  • לחצי מרתון ירושלים לא באים לשיא אישי למרחק. מרוץ בעליה – גם בהתחשב בעובדה שיש ירידות – הינו לעולם ועד איטי יותר ממרוץ שטוח ולכן אפשר ורצוי לשחרר לחץ מציפיות התוצאה. זה גם יותר כיף ככה. מי שהתוצאה חשובה לו (וזה בסדר גמור גם כך) עדיף שישווה את התוצאה רק לתוצאות באותו מסלול.
  • למרות שאינסנקטיבית אנחנו בדרך כלל נרוץ מהר בירידה כדי "להרוויח" את הזמן שאיבדנו בעליה, זה לא רעיון טוב. האימפאקט בירידה הוא גדול והגוף, שחטף מכות מריצה מהירה בירידה, יהיה נוקשה ויהיה לנו קשה לרוץ טוב בעליה.

ונעבור למסלול עצמו בצירוף דגשים נקודתיים לאורך הדרך:

  • קו הזינוק הינו בצומת מוזיאון ישראל. הק"מ הראשון מתחיל בשדרות רופין, בכביש רחב ובמגמת ירידה. קל מאד מתוך ההתלהבות והתוואי ההתחלתי להתחיל בהסתערות על השדרה אלא שאל לכם להתבלבל הירידה הזאת נגמרת לאחר כ 500 מטר ומשם מתחילה עליה לא קלה שהופכת גם קשה יותר לאורך כמעט קילומטר נוסף.
  • העליה נגמרת בבית המשפט העליון שם מתחילה ירידה קצרה וחדה – של כ 200 מטר – כשגן סאקר מימיננו ולאחר מכן ישנה העליה של רח' בצלאל. העליה הזאת לא כזאת נוראית. היא מתחילה כחדה אבל מתמתנת בהמשך ואורכה כ 350 מטר בלבד.
  • בסוף העליה של בצלאל מתחיל הכיף! המסלול הופך קל ובסה"כ במגמת ירידה לאורך כמה קילומטרים. להוציא העליה הקצרה והחדה (כ 150 מטר) אל עבר שער יפו. הקילומטרים האלה עוברים במרכז העיר נכנסים לעיר העתיקה וגם יוצאים ממנה ויורדים אל גיא בן הינום.
  • גיא בן הינום זה הסוף של הכיף…. מה שיורד חייב גם לעלות חזרה ולאורך כמעט 2 ק"מ ועד סוף ק"מ 8, המסלול במגמה – לא רק במגמה – של עליה. העליה הזאת מתחילה בעליה של הסינמטק, חוזרת למישור למשך כ 200 מטר, ממשיכה בעליה של קרן היסוד/גן הפעמון, חוזרת שוב למישור לכ 150 מטר ומשם עולה את רח' ז'בוטינסקי הידוע לשמצה. כדאי לשים לב לכך שז'בוטינסקי הוא למעשה "רק" עליה של כ 450 מטר אלא מה? הוא האחרון בסדרת עליות ורצוי לא להגיע אליו עייפים. לכן את העליות שעד אליו, כדאי לרוץ בשליטה ובאופן מתון.
  • החל מבית הנשיא חוזר הכיף של מישור וירידות. מישור ממש! כאן אפשר באמת להתחיל להנות. המסלול עובר את רחוב הנשיא, יורד אל- ועובר את תיאטרון ירושלים ומשם יורד אל רחוב עמק רפאים (עם עליונת באמת פצפונת ברחוב דובנוב של אולי 100 מטר). עמק רפאים הוא אחד הרחובות המישוריים המעטים שיש בירושלים. מעמק רפאים המסלול ממשיך אל פארק המסילה עדיין במגמת מישור (ואל תספרו לי שפארק המסילה זאת עליה. לעומת יתר ירושלים ויתר המסלול הוא ממש לא) שממשיכה בדרך בית לחם, במעבר של החאן ובדרך חברון. פה ושם בקילומטרים האלה (כ-6 ק"מ) ישנה מגמונת של עליה אבל בסה"כ אלה קילומטרים מישוריים ונחמדים שאפשר בהם להשתחרר ולתת לרגליים להתגלגל בכיף.
  • אבל בכל זאת חצי מרתון ירושלים ובלי עליות כל תיאור המסלול הזה היה משעמם אז… שוב עליה לכיוון ארמון הנציב. כק"מ בעליה שמתחילה במשהו קצת קטלני (בעיקר לאחר הק"מ האחרונים) ונמשכת רק כמגמה עד לנקודת סיבוב מול האו"ם (שנקווה שהפעם תוצב במקום הנכון!) שלאחריו מתקיימת בדיוק האימרה "מה שעולה חייב גם לרדת"; יורדים חזרה לדרך חברון וממשיכים בירידה לרחוב יהודה לסך ירידה של כ 1.5 ק"מ.
  • אבל…. לא להתלהב! בסיום הירידה הארוכה הזאת מתחילים את הטיפוס של כובשי קטמון בואכה רחוב הפלמ"ח ורחוב הנשיא. לדעתי זה הקטע הקשה של המרוץ. אנחנו כבר עייפים, אפילו רק מהמרחק גרידא, והנקודה בה מתחילה העליה של כובשי קטמון – הק"מ ה 17-18 – היא בכל מקרה לעיתים קרובות נקודת משבר בחצי מרתון רגיל וכאן אנחנו נדרשים לרוץ את החלק הזה בעליה. כדאי לשים לב שלמרות שכובשי קטמון קיבל את כל השם הרע של החלק הזה של המרוץ, העליה לא מסתיימת בסוף הרחוב אלא ממשיכה ברחוב פלמ"ח וכן ברחוב הנשיא. זוהי עליה מתמשכת של כמעט 2 ק"מ ללא הפוגה…. בחלק הזה לזכור ולשנן שהכל נגמר! גם ה#$%^& עליה הזאת!
  • והנה מגיע הצ'ופר! הק"מ ה 20 של המרוץ הוא כולו בירידה ואפילו יחסית חדה! ירידה כיפית ראשית ברחוב מולכו ולאחר מכן ברחוב עזה. גם אנחנו מתקרבים לסוף וגם הדופק יורד חזרה וגם אפשר להנות! זה כמעט נגמר! בטח לא יהיו עוד עליות????
  • אז זהו שכן…. מצטערת… הק"מ ה 21, האחרון במספר, הוא בעליה. נכון, זה קצת אכזרי… כי חשבנו שזה נגמר וחשבנו שאפשר לשחרר את הרגליים וחשבנו שאפשר כמעט לנשום לרווחה והנה, מישהו מצא עוד עליה להתעלל בנו איתה.

ואז… צומת לאחר כ 500 מטר ורואים כבר בעין את הסוף! שער סיום! חיוך למצלמה! 

בעצם, אתם תגידו לעצמכם שם, זה היה די כיף….